50,000 ש"ח פיצוי לאדם כבן 70 אשר נפגע בתאונת דרכים קלה.

לפנינו לקוח, פנסיונר, כבן 70 שנים, אשר נפגע בגבו במסגרת תאונת דרכים קלה שארעה לו.

בפתח הדברים יצוין, כי החוק במדינת ישראל בכל הנוגע לפיצויים הינו מורכב בעיקרו בהפסדי השתכרות (לעבר ולעתיד), הפסדי פנסיה, כאב וסבל והוצאות נוספות. ככלל, ככל שאדם שנפגע קרוב יותר לגיל הפרישה הקבוע בדין, או לחילופין, כבר מצוי בגיל הפרישה, מירב הפיצוי יהיה מורכב מ"כאב וסבל".

ובמילים פשוטות – הפיצוי אשר מגיע לאדם מבוגר הינו נמוך משמעותית מאדם אשר עדיין עובד ואשר קיימת לו תקופת עבודה ממושכת לפניו.

האם הדבר צודק? אנו לא סבורים כך. היות ומדובר באנשים מבוגרים, הפגיעה לעיתים הנה משמעותית פי כמה מונים והנה מעיבה על תפקודו של אותו אדם בצורה מהותית. לכן, משרדנו דוגל בהוצאת הפיצוי הגבוה ביותר אשר ניתן להשיג בכל מקרה כזה.

ולעניינו,
בתחילת ההליך, פנתה חברת הביטוח למשרדנו בהצעה לסיום תיק זה מחוץ לכותלי בית המשפט, בפיצוי אשר נעמד בסך של כ-15,000 ש"ח בטענה כי מדובר באדם מבוגר בעל רקע רפואי ענף בגבו, ללא כל הפסדי השתכרות.

לאחר בחינת התיק ונתוניו, הוחלט לסרב להצעה זו ולהגיש תביעה בבית המשפט בת"א.

כעת, ולאחר שמשרדנו ניהלך הליך ארוך כנגד חברת הביטוח, במהלכו הצגנו את המגבלות הקשות מהן סובל הלקוח כתוצאה מהתאונה, הקושי התפקודי, ההליך השיקומי הארוך אשר נאלץ הוא לעבור עם ביקורים וביקורות במסגרת קופת החולים, טיפולי פיזיותרפיה, נסיעות מרובות, רכישת אביזרים רפואיים ומשככי כאבים, הפסד מהנאות החיים הקטנות וכיוצ"ב, הושגה פשרה בסך של 50,000 ש"ח.