ערעור על פסק דין לבית דין ארצי

במקרה שלפנינו זכה הלקוח שלנו לחוסר צדק משווע אשר לו לא הסכמנו להישאר אדישים.

הלקוח – צ', הינו מכונאי רכב במקצועו מזה כ-45 שנים. לאור העובדה כי הינו מכונאי כאמור, הינו נדרש לעבודה רציפה עם כלי עבודה רוטטים (פטישי אוויר, מקדחות ועוד), אופי עבודה זה באופן יומיומי לאורך כ-45 שנים גרם לצ' לסבול מתחושה של נימולים ועקצוצים בכפות הידיים, תחושה של אצבעות ננעלות ונתפסות, חפצים אשר נפלו ונשמטו מידיו וקושי מהותי בביצוע עבודתו.

לפיכך, פנה צ' לבירור רפואי ולאחר ביצוע בדיקות אובחן כי הינו סובל מ-CTS (תסמונת תעלה קרפאלית).

כאשר צ' הגיע למשרדנו עם האבחנה הרפואית, הבנו כי מדובר במחלת מקצוע אשר עתידה לזכות את צ' בהכרה כנפגע עבודה וכן בתשלום מטעם המוסד לביטוח לאומי – ולכן הגשנו תביעה למוסד על מנת שיכירו בו כנפגע עבודה.

תביעתו נדחתה היות ולטענת המוסד, הפגיעה ממנה סובל צ' הנה כתוצאה מתחלואה טבעית ולא תוצר אופי העבודה – על דחייה זו הגשנו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

בבית הדין ניהלנו הליך ארוך כנגד המוסד, ולאחר ניהול ההליך החליט בית הדין למנות מומחה רפואי מטעמו אשר הוא זה שיקבע האם ישנו קשר סיבתי בין פגימתו של צ' בכפות ידיו ובין אופי עבודתו – יוסבר, כי מומחה בית הדין אינו בודק את התובע, אלא מעניק את חוות דעתו על בסיס החומר הרפואי הקיים מלי להתרשם ממצבו של התובע בפועל, לאחר ביצוע בדיקה קלינית.

המומחה הרפואי העניק את חוות דעתו בה סבר כי אכן קיים קשר סיבתי מובהק בין אופי עבותו של צ' לבין הפגיעה בכפות ידיו, אולם ציין בנוסף, כי היות והינו סובל מסוכרת גבולית הרי כי הסכרת גרמה להחמרה במצבו.

בעקבות חוות הדעת אשר הציגה כי צ' סובל בנוסף מסכרת – החליט בית הדין למנות מומחה רפואי נוסף על מנת לקבל חוות דעת רפואית נוספת. חוות דעתו של המומחה השני קבעה כי ישנו קשר סיבתי בין עבודתו של צ' ובין הפגיעה בכפות ידיו, אולם בחר להכיר בפגיעה בכפות ידיו של צ' אך ורק תוצר של מחלת הסכרת – קרי, חוות דעת סותרת ולא ברורה.

על סמך חוות הדעת השניה – ניתן פסק דין אשר דחה את תביעת התובע.

אנו במשרד הבנו כי זכויותיו של צ' נפגעו וכי הוא בהחלט זכאי לקבלת הכרה כנפגע עבודה. יתר על כן, חשוב לשים לב, כי תביעה זו הנה תביעה כנגד גוף סוציאלי (קרי, המוסד לביטוח לאומי) ועל כן, כל עוד קיים ספק – הרי כי יש לקבוע כי הספק יתבטא לטובת המבוטח – ובמקרה שלנו, צ'.

על כן, הגשנו ערעור על פסק הדין ובמהלך הליך הערעור הצגנו את הכשלים אשר נוצרו בהליך של צ' וביקשנו כי ישוב למומחה הרפואי הראשון (אשר קבע כי יש לקבל את תביעת התובע) ויבדוק אותו ועל פי הבדיקה יעניק את דעתו הסופית.

לאחר הליך ארוך, בו המוסד לביטוח לאומי התנגד להשבת עניינו של צ' לבחינה סופית ע"י המומחה הרפואי הראשון – התרשם בית הדין הארצי מטענותינו והחליט כי כך יהיה.

כאשר לקוח מגיע למשרדנו, אנו דואגים להבטיח לו כי נעשה כל מה שאנו יכולים על מנת לאפשר לו למצות את זכויותיו, אנו לא מקבלים תשובה שלילית, ואנו נגיע לכל הערכאות ונשתמש בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו.

מקרה זה, מחדד לנו פעם נוספת, את החשיבות בייצוג ע"י עו"ד אשר מתמחים בתחום המוסד לביטוח לאומי, ואשר יודעים את הפסיקות וההלכות העדכניות בתחום זה ובכך יכולים לעזור לך לקבל את הפיצוי המקסימלי.