ההבדל בין מחלת מקצוע למיקרוטראומה

מחלה אשר נוצרה בעקבות העבודה

מאת נטע-לי אסייג, עו"ד ומגשרת

שגרת החיים מבוססת ברובה על שגרת עבודה. אנו קמים בבוקר והולכים למקום העבודה, עובדים בממוצע כ-9/10 שעות יומיות חוזרים לביתנו ושגרה זו חוזרת שוב ושוב.

כך למעשה, כאשר אנו מבצעים את אותה עבודה, הדורשת מאתנו לבצע את אותן פעולות, אנו עלולים לסבול ממחלות רפואיות אשר נגרמות מפגיעה גופנית כתוצאה מתנאי העבודה לאורך השנים – ופגיעה רפואית זו עלולה להיות מוכרת לכם במוסד לביטוח לאומי ואף תוכלו לקבל בגין פגיעה זו תשלום חד פעמי או לחילופין קצבה חודשית!!, כאשר חשוב להבהיר כבר בפתח הדברים כי הזכאי לקבלת תשלום כאמור, יכול להיות הן שכיר והן עצמאי ואף יכול להמשיך ולעבוד ולנהל את שגרת חייו הרגילה תוך כדי קבלת התשלום.

לדוגמא – כאשר פחח רכב עובד לאורך שנים עם כלים רוטטים כגון: מקדחות, מברגות, פטיש ברזל, פטיש אוויר, מכונת שיוף ועוד. הוא עלול לסבול מפגיעה בידיו ו/או במרפקיו, פגיעה זו מתבטאת לרוב בתחושה של נימולים ועקצוצים בכפות הידיים, תחושה של הירדמויות בידיים, אצבעות ננעלות ונתפסות, צורך לנער ולשחרר את הידיים ותחושה של שריפה וכאב במרפקים.

פגיעה זו בכפות הידיים והמרפקים מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלת מקצוע / מיקרו טראומה – משמעות הדבר, אותו פחח רכב, אשר מוכר על ידי ביטוח לאומי עלול לקבל מענק חד פעמי ו/או תשלום חודשי וזאת בנוסף להכנסתו מעבודה.

אז מה ההבדל למעשה בין מחלת מקצוע לבין מיקרו-טראומה?

מחלת מקצוע – הנה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי ולמעשה מדובר ברשימה סגורה של מחלות מקצוע (לפי סעיף 85 לחוק) ואותו אדם שכיר או עצמאי חלה באותה מחלה בהיותו עובד ועקב עיסוקו במשלח ידו וכאשר המחלה קבועה כמחלת מקצוע.

מיקרו-טראומה – מוגדרת כ"אינספור פגיעות זעירות ומאותרות בזמן אשר גרמו יחד לנזק של ממש אשר פוגע בכושר עבודתו של המבוטח". על פי תורה זו, ניתן למעשה להכיר ברצף של פגיעות כתאונה בעבודה אשר בצירופן ניתן להגיע למסקנה כי כל אחת מהפגיעות גרמה לנזק מסוים (גם אם מזערי ובלתי נראה). ולהסבר יובאו דברי בית הדין הארצי לעבודה: "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע". (דב"ע מח/ 0 – 77 אליעזר מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538; ראו גם עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 28/07/02).

במילים פשוטות, ניתן לדמה את המיקרוטראומה כטפטוף מים על סלע עד שלבסוף נוצר נקב.

בעניין מיקרו-טראומה, חשוב לשים לב לעובדה, כי התנועות אשר מבצע אותו אדם ואשר יכולות להוביל לפגיעה אינן צריכות להיות זהות – אלה "זהות במהותן", ותדירותן הנה ממושכת וחוזרת אשר נמשכות על פרק זמן מספיק אשר יכול לגרום את הנזק המצטבר אשר הוביל לפגיעה בכושר העבודה של אותו אדם.

וכעת, כיצד ניתן להוכיח לביטוח לאומי פגיעה מכוח מיקרו-טראומה?

מדובר בשלב חשוב ומהותי בהוכחת הקשר הסיבתי בין אופי עבודת הנפגע לבין הנזק של הנפגע. למרבה הצער, הביטוח הלאומי דוחה תביעות רבות בנושאים אלו, ולכן הדרך להשיג על החלטת ביטוח הלאומי הנה למעשה הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. מומלץ מאוד להגיש את התביעה באמצעות עורך דין לתביעות ביטוח אשר מתמחה בתחום הביטוח הלאומי שכן יש צורך בהבנה משפטית מעמיקה ועמוקה בחוק ובתקנות לצוקך ניהול הליך ענייני וצודק לתובע.

בבית הדין, השלב בראשון הינו כאשר בית הדין מכריע האם קיימת תשתית עובדתית מספקת לביצוע רצף של תנועות חוזרות ונשנות אשר זהות במהותן ואשר יכולות לענות על הדגרת החוק. באם בית הדין נענה בחיוב לתשתית אותה מספק התובע (הכולל הוכחות, תצהירים, עדים וכיוצ"ב) ימנה בית הדין מומחה רפואי מטעמו אשר יקבע האם לפי דעתו המקצועית קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין הפגימה ממנה סובל.

בהנחה כי המומחה הרפואי אכן קובע כי קיים קשר סיבתי, עניינו של התובע עובר לבחינה וקביעת אחוזי נכות ע"י הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי ובהתאם לאחוזי הנכות תיקבע זכאותו של התובע לקבלת מענק חד פעמי (במידה ונקבעת נכות החל מ-9.75% ועד 19%) או קצבת נכות (במידה ונקבעת נכות החל מ-20% ומעלה).

חשוב להבין, כי בתחום מחלות המקצוע / מיקרוטראומה, עשויים להיקבע אחוזי נכות משמעותיים ולכן חשוב ואף רצוי להיוועץ עם עו"ד אשר מנושא בתחום זה וכמובן להגיע לוועדה רפואית בליווי עו"ד אשר ידע לדרוש עבורכם את מירב הזכויות המגיעות לכם על פי דין ובמידת הצורך אף להגיש ערעור וללוות אתכם בוועדת עררים.